סקירה ספרותית

במהלך השנים התקשורת התפתחה בצורות שונות, במאה ה-18 היו אלו מכונות הדפוס והדיו שהפכו את הספרים למוצר המוני, עובדה שלא מצאה חן בעיני ראשי הכנסייה כי החכמה והידע היא האויב של העריצים והרודנים. אחד הטיעונים של ראשי הכנסייה היה שריבוי המידע משחית את הנוער. השחתת הנוער היא בעיה שנמצאת על סדר היום גם בזמננו. כיום מה ששולט בתקשורת בין בני אדם היא המדיה החברתית. (המדיה החברתית והשפעתה על קיומנו- יהודה קונפורטס). הדור הצעיר מעדיף לתקשר כיום בצורה אלקטרונית, ברשתות החברתיות , תוך כדי פגיעה חמורה ביכולת שלהם לייצר קשרים חברתיים. הם מעדיפים לייצר חברים וירטואליים מאשר חברים אמיתיים. החברים הוירטואליים שלהם הם כוכבי הרשת שתפסו תאוצה, פרסום והשפעה רבה בשנים האחרונות. ישנם כוכבי רשת בכל מיני פלטפורמות חברתיות כמו אינסטגרם, יוטיוב ומיוזיקלי, כל אחד יכול להפוך בשנייה לכוכב רשת בעל מעריצים והשפעה ובלי שהוא שם לב הוא הופך לסוכן החיברות הראשוני של בני הנוער. בתהליך החיברות מעורבים גורמים שונים, יחידים וקבוצות. כל הגורמים התורמים להעברת תהליך החיברות מכונים "סוכני חיברות" – מתווכים בין האדם לחברה ומלמדים את האדם כיצד להתנהג ולפעול בחברה. (סוכני חיברות- טקסטולוגיה)
במהלך השנים השתנו סוכני החיברות שלנו. כיום מי שמהווים סוכני חיברות ראשוניים הם הידוענים, ניתן לראות שמתוך כלל הידוענים הבולטים ביותר הם כוכבי הריאליטי וכוכבי הרשתות החברתיות. מפני שהם מהווים חתך מן האוכלוסייה אשר ניתן להזדהות איתה.


תוכניות הריאליטי הן כנראה התופעה הטלוויזיונית הבולטת של העשור האחרון- הן מיינסטרים ולכן הדבר מגביר את חשיפת הציבור אליהן. תכניות המציאות הן רווחיות במיוחד שכן הן משלבות הפקה זולה יחסית עם הצלחה רייטינגית:

אין צורך בתסריט, אין צורך בשחקנים מקצועיים ויקרים והוצאות ההפקה הן מינימאליות. תכניות מציאות נחשבות לעסק המייצר רווחים אדירים. למרות שמם, ברור שמטרת יוצרי תכניות המציאות אינה לתעד את המציאות "כמו שהיא", וכי תמונת המציאות שהם יוצרים בתכניות אלה נועדה לשרת את צרכיהם וצורכי התעשייה שהם עובדים עבורה. ברור כי גם תכניות המציאות בנויות על פי תסריט כללי ומתנהגות על פי כללים ידועים מראש. תכניות הריאליטי נבנות מטשטוש התחומים שבין המציאותי לבדיוני. בעבר הייתה הבחנה ברורה לכאורה בין תוכניות עלילתיות לתיעודיות, בין שחקן למי שאינו שחקן , בין דרמה שנכתבה, צולמה ונערכה לבין דרמה שמתרחשת מול עיני הצופים ללא תסריט כתוב מראש, ולפיכך  בין מציאות לבין מציאות מדומה. ("תכניות המציאות" בישראל : בין מציאות לדמיון, בין תמימות למניפולציה, בין ציבורי לפרטי- פרופ' גבי וימן "ד ר יונתן כהן גב' מיכל הרשמן שטרית).

לכן פליטי הריאליטי מהווים בעיה בתור סוכני החיברות של הילדים מפני שהילדים בבית מקבלים את המסר שלפיו על מנת להצליח ולהרגיש טוב יש להתפרסם, לרכוש מותגים, להקריב את נפשך למה שיגידו החברים על הופעתך ולהתמכר לאהבת הקהל בבית ובכיתה. בנוסף הילדים אינם מבינים שלא כל מה שמשודר בתוכנית הוא באמת אמיתי. בנוסף תוכניות ריאליטי מלאות בתכנים לא ראויים כמו תכנים מיניים, אלימות ושפה לא ראויה. (אובדן הילדות:כיצד הריאליטי הורס את ילדיכם- חגית שחר). דבר זה גורם לתהליך של אובדן הילדות. הקו המפריד בין הילדות לבגרות מיטשטש במהירות שכיחה למדי והוא נובע מכך שהתקשורת חושפת את הילדים לתכנים שאינם מתאימים לגילם. אם בעבר התוכניות בערב למשל היו רק למבוגרים היום גם הילדים רואים אותם וכך תוכן שאינו אמור להיות מיועד לילדים בעצם משודר כתוכנית לכל המשפחה, דבר המדגיש את כך שהקו המפריד בין ילדות לבגרות מיטשטש ויש תהליך של אובדן הילדות. ("אובדן הילדות"- ניל פוסטמן).

כוכבי הרשתות החברתיות הם יחסית תופעה חדשה שהתפתחה בשנים האחרונות. פעם בני נוער חלמו על טור בעיתון. אחר כך הם חלמו שהבלוג שלהם יהיה כל כך מצליח עד שיהפכו אותו לספר. היום הם חולמים שהסרטונים שהם מצלמים יהפכו ללהיט ויראלי ושמיליוני אנשים יצפו בהם. הרגע שבו התחום הפך לתעשייה הוא כנראה הרגע שבו הומצא המונח יצרני תוכן. לאון שניידרובסקי הקים את טאלנטינק, סוכנות בת של משרד הפרסום Teenk והראשונה בישראל שמייצגת בלעדית "יוטיוברים ויצרני תוכן". (כוכבים בצנרת: כוכבי היוטיוב הכי גדולים בישראל- נעמה רק).

כוכבי הרשתות החברתיות הפכו להיות סלבס לכל דבר, ויש להם אפילו השפעה רבה יותר על בני הנוער בגלל הקרבה בגיל ובגלל שהם ככ נגישים וקל להזדהות איתם.
המשותף לכוכבי ריאליטי ולכוכבי רשת הוא שדרך הפרסום שלהם היא פרסום מודרני, היא מאוד מיידית- מאנונימי לכוכב.

בעוד בעבר לא היה מושג כזה פרסום מודרני, הפרסום המסורתי היה הדרך היחידה שבה ניתן להתפרסם. ההבדל בין הפרסום המודרני לפרסום המסורתי הוא שעל מנת להתפרסם בעיתונים או בשלטי חוצות או בתוכניות אירוח כאלו ואחרות הכוכב היה צריך לעשות משהו על מנת להגיע לשם. הפרסום היה תהליך ארוך שלקח זמן עד שהכוכב הצליח לפרוץ. בעוד כיום בפרסום המודרני אתה יכול בקלות לפתוח חשבון בכל רשת חברתית כזו או אחרת ולהפוך במיידית לכוכב.
בפסטיגל מופיעים כל הכוכבים הכי גדולים שהם סוכני החיברות של הילדים ובני הנוער. הפסטיגל התחיל כתחרות שירים מקומית בחיפה ורק לאחר כמה שנים יצא לכל הארץ. משתתפי הפסטיגל הראשונים היו זמרים ולאט לאט רוב המשתתפים הפכו להיות שחקנים וכוכבים אחרים. הפסטיגל היה וממשיך להיות המופע המוביל בחנוכה ודורות שלמים גדלו עליו.
(" אבולוציה: מה השתנה בבימת הפסטיגל עד היום?- דינה גלוכמן).